Translate This Page
היציאה
"אפשר לקבל את מספר הטלפון שלך?", שאל חברי עודד את הבחורה שעצרה לידינו ברמזור.
"מה???", שאלה, לא מבינה מה הוא רוצה ממנה.
"נו את מוצאת חן בעיני, תעצרי בצד ונחליף מספרים", ניסה שוב.
פעם, לא הייתי יודע איפה לקבור את עצמי, אבל אחרי כל כך הרבה זמן יחד כבר לא התפלאתי.
"ולמה שאתן לך את המספר?", שאלה הבחורה, אשר למרבה הפלא חיוך החל לעלות על שפתיה.
"פשוט מאד, כי אם לא תתני לי אותו, הרמזור יתחלף ותאבדי את אהבת חייך לעד", ענה לה את תשובתו הקבועה, אשר בהרבה מקרים עשתה את העבודה.
הרמזור התחלף לירוק וחברי הצביע לעבר תחנת אוטובוס בצד ימין, הבחורה לא אמרה מילה והתחילה לנסוע.
"נו, פספסת עוד אחת, אמרתי לעודד".
"חכה", ענה לי.
לפתע הבחורה אותתה ימינה ונעצרה בתחנת האוטובוס.
עודד מיהר לעצור אחריה ויצאנו מן הרכב.
"היי, קוראים לי עודד", אמר לא מבזבז זמן.
"שירלי", ענתה בתשובה.
"וזה חברי הטוב תומר", הצביע עליי.
חייכתי במבוכה, כמו בכל המקרים שעודד הפתיע אותי בפגישות עם בנות, סך הכול היינו בני 18 לפני גיוס ולעודד היה ניסיון כמו של בן 30.
"אז מה עם טלפון?", שאל, ממשיך ללחוץ.
"ככה ישר?", שאלה מתחילה להרגיש מאוימת.
"איך אני אקבע איתך לצאת היום בערב אם לא תתני לי את הטלפון?", שאל בתמימות.
"באמת איך", צחקה, הקרח ביניהם נשבר.
"אז?"
שירלי נתנה לו את מספר הטלפון ועודד רשם אותו במהירות בטלפון הנייד ולחץ שלח, הטלפון של שירלי התחיל לצלצל.
"נו מה, אתה לא סומך עליי?", שאלה בחיוך.
"רק בודק שלא טעיתי", שלף את התשובה המוכנה למקרים כאלו, הוא כבר היה מתורגל עם בנות שנתנו לו מספרים שגויים בכוונה.
"נו טוב", ויתרה.
"טוב אז קבענו היום בשמונה שאני אוסף אותך", קבע עובדה.
"מתי קבענו את זה?", שאלה מתפלאת על הביטחון המופרז שלו.
"עכשיו", ענה לה בחיוך, "רק שכחת להגיד לי מאיפה".
שירלי נתנה לו את הכתובת.
"טוב, אני חייבת לזוז לפני שתשכנע אותי להישאר איתך עד הפגישה", צחקה אליו.
"וואלה, זה רעיון", חייך אליה בחזרה, אחז בידה ונשק לה על לחיה.
"טוב להתראות בערב", אמרה תוך כדי כניסה לרכבה, לחייה אדומות.
"ביי חמודה", ענה לה.
"ביי", אמרתי, מרגיש כמו גלגל שלישי.
"אה, רק עוד רגע", עצר אותה עודד.
"מה?", שאלה בפליאה, "כבר קיבלת הרבה יותר ממה שחשבת", צחקה אליו.
"את דואגת להביא חברה בשביל תומר, נכון?", אמר לה בשיא הטבעיות, תוך כדי זה שהכנסתי לו מכה מאחור.
"אין בעיה, אני כבר אדאג לו", ענתה עם חיוך זורח אליי.
"טוב, אז להתראות בערב", שחרר אותה.
"אתה משהו אתה, לא מוותר אף פעם", אמרתי לו, לא מעכל עד כמה הבן אדם יכול להיות חופשי עם אנשים.
"מה אתה רוצה, סידרתי לך פגישה לא?", ענה לי במבט תמים.
"אני לא זוכר שביקשתי", עניתי לו, אך עמוק בפנים שמחתי על העניין.
"אתה חייב לחגוג לפני הצבא, יש חוק כזה"
"ואיפה זה כתוב?"
"בחוק חיילים מתגייסים מספר 5897", ענה לי בחיוך ממזרי.
"בסדר", עניתי צוחק, "הרי אני אף פעם לא אצליח לשנות אותך".
"בדיוק", ענה לי צוחק.
בשמונה בערב התייצבנו כמו ילדים טובים מול ביתה של שירלי, ציפיתי שהיות ושירלי נראתה טוב שהחברה שלה לא תהיה משהו, אבל אמרתי לעצמי שעדיף ציפור אחת ביד משתיים על העץ.
הבנות יצאו לקראתנו לאחר שעודד התקשר להודיע שהגענו, שירלי צעדה ראשונה מסתירה את הבחורה השנייה.
יצאנו לקראתן מהרכב נעמדים לצידו וסקרנו אותן.
"נחמד שהתלבשת יפה עבורי", אמר עודד.
"מי התלבש עבורך, התלבשתי עבורי", החזירה לו, "דרך אגב, זאת חלי", הוסיפה.
"היי אני תומר וזה עודד", הצגתי אותנו בפניה, "אני כנראה בן הזוג שלך להיום", הוספתי, מרוצה מהעניין, חלי נראתה פשוט נפלא.
"נו, אם זה מה שאני צריכה לסבול בשביל חברות", התגרתה בי.
"תודה על המחמאה", עניתי לה צוחק, "רצית חברה כמו שירלי, תסבלי את זה שהיא משדכת לך גברים לא לפי רוחך".
"האמת, שאתה נראה לא רע", החליטה להחמיא לי בסופו של דבר.
"אם רק הייתי יכול להגיד לך את אותו הדבר", אמרתי.
"מה???", שיחקה את הנעלבת, "שירלי מה הבאת לי?"
"מה אמרתי?", היתממתי, "אני לא יכול להגיד למישהי שנראית נפלא שהיא נראית לא רע", חייכתי אליה.
"אם ככה אז זה בסדר", אמרה לי והתקרבה אליי תופסת את ידי ונשענת עליה, ריח שערה מגיע אל אפי.
"טוב, גמרתם לשחק, אפשר לזוז?", שאל עודד בקול אבהי.
"קדימה", אמרה שירלי, "לפני ששתי ציפורי האהבה האלו לא ירצו לצאת".
"מה את אומרת?", צחקה אליה חלי, "מי זאת שאמרה לי שאולי אני אצטרך לקחת את החבר שלו ממנו כדי שתוכלי להיצמד אליו".
"שתקי", צחקה שירלי שהפכה אדומה.
"מה אני שומע פה?", אמר עודד בקול מבסוט תוך כדי נהיגה.
"תנהג ותשתוק", אמרה לו שירלי ונשקה לו על לחיו.
"עכשיו את מדברת", אמר עם חיוך זורח.
"לאן נוסעים?", שאלתי.
"מה דעתכם על הטיילת?", שאל.
"סע", פקדתי, תוך כדי זה שחלי נצמדה אליי במושב האחורי, גופה מתחיל לעורר בי יצרים קדומים.
לאחר עוד מספר דקות מצאתי את עצמי מתנשק עם חלי בתשוקה ידיי עוטפות את גופה, מרגישות את גופה רוטט בין ידיי.
"תסתכלי מה הולך מאחור", לחש עודד לשירלי לאחר שקלט אותנו במראה.
"אתה מקנא?", שאלה שירלי שהחלה שולחת את ידיה למורד ביטנו.
"אם את יורדת עוד קצת עם היד, תהיה פה תאונה", לחש לה.
"בסדר, אני אזהר", ענתה לו והחלה ללקק את אוזנו.
"הגענו, ולא ברור לי איך", אמר עודד לאחר כמה דקות נוספות, כולו לוהט מהטיפול שהעניקה לו שירלי ברכב.
"טוב תלכו, אנחנו נגיע עוד מעט", אמרה חלי עטופה בזרועותיי.
"וואללה, אתם זריזים", ירד עלינו עודד עוד קצת לפני ששירלי והוא הלכו לטייל על החוף.
"בוא אליי", עודדה אותי חלי.
לא יכולתי לשלוט בעצמי יותר והכנסתי את ידיי תחת חולצתה, מרגיש את בטנה החמימה רוטטת.
"טוב שעודד חנה במקום מוסתר", אמרה חלי.
"הוא עשה את זה בכוונה, אני מכיר אותו, הוא עושה הכול כדי לדאוג לי", עניתי לה תוך כדי הורדת חולצתי.
חלי לא חיכתה הרבה והחלה לנשק את החזה שלי.
"אני רוצה אותך", אמרה לי.
"ואני אותך", עניתי תוך כדי הורדת חולצתה.
שלחתי את ידיי מאחוריי גבה והורדתי את חזייתה, חזה פרץ קדימה כאילו מודיע, "אני כאן".
רכנתי לעברה ונשקתי לחזה היפה שלה.
חלי התנפלה עליי לא מסוגלת לחכות יותר, היא פתחה את מכנסיי והכריחה אותי להורידם מיד, תופסת את תחתוניי ומושכת אותם אחרי המכנס.
"רגע, תני להוריד נעליים", לחשתי לה תוך כדי ליקוק צווארה, רואה את פעימות הלב על הצוואר הצחור.
חלי פשטה את חצאיתה ותחתוניה, גופה הבהיר הבהיק בחשכת המכונית.
"את כל כך יפה", לחשתי, לא מבין מאיפה בא אליי הטוב הזה.
חלי רכנה אלי והחלה לנשק אותי ברכות במעלה רגליי לוקחת אותי אל פיה.
"אוי, זה כל כך טוב", לחשתי מנסה ליהנות מהרגע ולנצור אותו בזיכרוני.
חלי התיישבה מעליי והחלה לעלות ולרדת על גופי, ידיי עטפו אותה וראשי שקע אל חזה נהנה מהרכות המלטפת מצד אחד ומטרוף החושים בין חלציי מצד שני.
"אתה כל כך חזק בתוכי", מלמלה אליי תוך כדי רכיבתה.
"את גומרת אותי", מלמלתי אליה מנסה לשלוט בגופי, אך יודע שהעוצמה חזקה מידי ולא אוכל להחזיק עוד הרבה זמן לפני הפיצוץ.
"אני לא יכולה יותר", צרחה פתאום וגופה רעד מעליי כאחוז תזזית תוך כדי התפרקותה, הרעידות החזקות לקחו ממני את שארית היכולת לעצור וגם אני התפרצתי לתוכה בכוח אדיר.
נשארנו חבוקים בצורה כזאת לעוד כמה דקות, מרגישים את חום הגוף של שנינו כמו תנור בוער.
"אני בחיים לא הרגשתי את זה כל כך חזק", מלמלתי אליה חסר אונים לא מוכן עדיין לתת לה לקום מעליי.
"גם אני", ענתה לי ממשיכה להיצמד אליי חוששת לעזוב ושהקסם יעלם.
"חלי אני יודע שזה מוזר, והסיטואציה עוד יותר, אבל אני חייב לשאול אותך משהו", לחשתי לה.
"מה?", שאלה אוחזת את פניי בידיה.
"חלי, את מוכנה להיות חברה שלי?"
היא חייכה אליי חיוך מתוק וענתה, "נראה לך שבמצב שאני עכשיו אני יכולה להגיד לא?"
"אז אני מבין שעכשיו את חברה שלי?", וידאתי את העניין.
"כנראה שכן ענתה לי ונשקה לי על שפתיי, הצמדתי את שפתיה לשלי ונשקתי לה נשיקה צרפתית מרגיש את לשונה מתפתלת עם שלי.
"אני מרגישה אותך גודל שוב בתוכי", לחשה לי בצחקוק.
"רק תיראי מה שאת עושה לי", עניתי לה תוך כדי תנועות קטנות עם איזור חלציי.
הפכתי אותה על גבה והתחלתי לעשות איתה אהבה, הפעם בעדינות, נהנה מכל רגע שגופי בתוכה, מנשק את צווארה, שדיה, ביטנה, ידיי עוברות על גופה לכל אורכו.
כעבור זמן מה, שנינו היינו מרוקנים וגמורים.
"מעניין מה עודד ושירלי עושים", אמרה חלי מודעת פתאום לעובדה שהם יכולים לחזור כל רגע לרכב.
"מחכים לצלצול מאיתנו", אמרתי לה.
"הבנתי", אמרה לי בחיוך, "הייתי צריכה להבין שאני מתחברת לנוכל קטן", אמרה ונשקה לי שוב.
"טוב, לצערי צריך להתלבש ולהתקשר,", אמרתי לה.
"טוב", הסכימה בעצב.
לאחר שהתלבשנו התקשרתי לעודד.
"מזל טוב", אמר לי בכעס מהול בצחוק, "חשבתי כבר שנצטרך לחזור הביתה במונית, מחלק המוסר לא תפסו אתכם?"
"שמענו אתכם", צחקתי, "אני לא אשאל מה אתם עשיתם עד עכשיו"
"אני מבטיח לך שלא יותר ממך", ענה לי בדיפלומטיות.
"יאללה בואו", אמרתי לו, מציץ בשעוני כבדרך אגב, מתפלא לגלות שעברו כבר כשעתיים מאז נפרדנו מעודד.
"טוב, שתי דקות", אמר וסיים את השיחה.
השניים הגיעו לאחר כמה דקות, הספקנו בינתיים להתארגן ולסדר את מלבושינו עד כמה שיכולנו.
"ואני חשבתי שנלך לבלות שני זוגות", אמרה שירלי בטרוניה מעושה.
"יש לנו הודעה", אמרה חלי.
"מה?", התעניין עודד.
"תומר ואני החלטנו שמהיום אנחנו זוג !!!", הודיעה חלי בקול רב חשיבות.
"רגע אחד, אני אמרתי לשירלי להביא חברה בשביל תומר רק כדי שלא ירגיש לבד, לא כדי שמישהי תתפוס אותו ותוציא אותו מחיי הרווקות שלו", התלונן עודד בחיוך זורח.
"תשתוק ותנהג !", אמרתי לו, נהנה מהרוח השטותית שלו מצד אחד ומזה שיש לי חברה חדשה מצד שני.
"אבל עכשיו הרסתם לי את ההודעה", התלוננה שירלי.
"איזה הודעה?", שאלה חלי.
"ההודעה שעודד ואני הפכנו להיות זוג !!!", צחקה בהתלהבות.
"נראה לי שקופידון חגג היום", אמר עודד.
"ונראה לי שיש לו שם, עודד", אמרתי.
"ידעתי שהייתי צריכה לעצור בצד", אמרה שירלי בחיוך.
"ואני אמרתי לך שאת עלולה לפספס את אהבת חייך", החזיר לה עודד.
"תודה שעצרת", צחקה חלי תוך כדי הצמדות אליי, "עכשיו יש לי חבר חדש".
"את מי אני מוריד ראשון?", שאל עודד.
"אתה בא אליי לישון?", שאלה חלי.
"אם את רוצה", עניתי לא חושב פעמיים.
"אני אקח אותך בבוקר הביתה", אמרה.
"אין בעיה, עודד, קח אותנו לחלי הביתה".
"מה שתגיד גבר", ענה לי, "ואם יש בעיה בבוקר אני אבוא לקחת אותך".
"כבר מסודר", חייכתי אליו.
"הכול מסודר", חשבתי לעצמי אחר כך שוכב בין זרועותיה של חלי וחושב עד כמה דברים יכולים להסתדר פתאום בלי שנהיה מוכנים לזה בכלל.
הסוף