Translate This Page
בועה
הוא שכב בתוך הבועה, סגור, אך מסיבה לא ברורה, הוא הרגיש נוח עם ההרגשה הזו.
הנוזלים החמים הקיפו את גופו מסביב, נותנים לו הרגשה של נוחיות מסוימת, כאילו הם שם להגן עליו מדפנות הבועה הנעים כל פעם מחדש.
הוא ניסה להיזכר כיצד הגיע למצב הזה בו הינו נמצא, אך כל אשר זכר היה רק את הבועה הזאת, כאילו מעבר אליה לא היה לו עבר.
הוא הושיט את ידו אל הדופן הרכה, מרגיש אין הבועה מתאימה את עצמה לידו עד לגבול מסוים, אך לבסוף גמישותה נעצרת, לא נותנת לו להמשיך ולמתוח אותה מעבר לכמה מילימטרים.
הוא ניסה לצעוק לעזרה מידי פעם אך הנוזלים סביבו בלעו את קולו, לא נותנים לו להביע את כעסו על אי יכולתו לצאת מהבועה.
ככל שהזמן עבר הוא התרגל לבועה הקטנה, למרות שהיא הייתה צרה ואילצה אותו להתקפל ולא נתנה לו למתוח את רגליו. כשבכל זאת ניסה לעשות זאת הרגיש את הבועה נמתחת, אך גמישותה החזקה עייפה אותו ולכן לא יכול היה להמשיך בפעולה לאורך זמן.
כשבעט בתסכול בדפנות יום אחד, גילה לפתע שבאותו המקום בבועה נהיה לחץ נגדי, כאילו הדופן מתחזקת אל מול בעיטותיו ומקבלת חיזוק מהצד הנגדי, לפעמים היה מרגיש גם תזוזות כאילו כל הבועה משנה את מיקומה בעקבות הבעיטות שלו, דבר שגרם לה גם לשנות את צורתה במידה מסוימת.
ככל שהזמן עבר, הוא גילה יותר ויותר דברים שקורים סביבו.
לפתע החל לשמוע קולות מהצד השני של הבועה, הוא חשב מי יכול להיות מהעבר השני, אולי אלו היצורים אשר הכניסו אותו לבועה או אולי מהעבר השני ישנם יצורים אחרים אשר כלואים בתוך בועות אחרות ומנסים לצאת בדיוק כמוהו.
מדי פעם היה מרגיש לדקות מספר את הבועה מתנועעת קדימה ואחורה, כאילו מישהו נותן לה מכות מחלקה התחתון, מוחץ אותה, משנה את צורתה.
באותם הרגעים כל מה שרצה היה שהדבר הנורא הזה יפסיק ומהר, ולפעמים היה בועט בדפנות הבועה על מנת להביע את מחאתו, מגלה להפתעתו שדבר זה גורם לקולות משונים מהעבר השני שנשמעו לעיתים כקולות של הנאה, דבר שגרם לבועה לקפץ קלות בצורה מרגיזה עוד יותר.
עם חלוף הזמן הוא הרגיש שהבועה הופכת לקטנה יותר ויותר, כאילו הקירות סוגרים עליו לאיטם, לא נותנים לו מספיק מקום לזוז, הדבר הלחיץ אותו יותר ויותר, במיוחד לאור העובדה שהבועה גם איבדה את גמישותה ודופנותיה הפכו למתוחות וחסרות גמישות יותר ויותר.
שנת הלילה שלו הפכה קשה ולא נוחה, במיוחד לאור העובדה שהדרך היחידה שלו לשכב הייתה בתנוחה מקופלת כשראשו מונח בתחתית הבועה.
הקולות שנשמעו מבחוץ הפכו עם הזמן למגוונים יותר ולפעמים שמע מנגינות מרגיעות אשר עזרו לו להירדם ולהרגיש בבית, ככה הוא קרא לבועה, הבית שלו, אחרי כל הזמן שבילה בה, כבר לא זכר כל חיים אחרים מלבדה, כל מה שרצה היה שהבועה תמשיך לשמור עליו, הוא פשוט התמכר אל הבועה הקטנה וקיווה שהיא תגדל קצת יותר על מנת שיהיה לו נוח יותר כפי שהיה פעם.
ואז, יום אחד זה קרה, חלום הבלהות שלו נכנס לחייו.
ללא כל הכנה מוקדמת, היצורים ששלטו בחייו רוקנו את הבועה מהנוזלים אשר הקיפו אותו, מותירים אותו בחלל ריק ועזוב.
הוא הרגיש מנותק מהמציאות, מבולבל, לא יודע מה יוכל לעשות עכשיו לבדו, מונח על דופן הבועה.
הוא החליט לנסות ולצרוח, אך לפתע הרגיש את דפנות הבועה לוחצות עליו בחוזקה, מכריחות אותו להידחף אל חור הניקוז אליו נשפכו כל הנוזלים קודם לכן, אל הפתח אשר נפתח ונסגר אשר נראה כמו פה רעב אשר רוצה לאכול אותו בעודו בחיים.
הוא ניסה להיאבק בלחץ הנגדי, להישאר בפנים ולא לתת לפה הרעב לבלוע אותו, אך הבועה התכווצה יותר ויותר, דוחפת אותו ממנה כמו שאריות שלאיש אין רצון להחזיק בהן יותר.
'מה עשיתי שזה מגיע לי?', חשב בבעתה כשראשו נבלע על ידי הפה הרעב.
הוא הרגיש את המלתעות האיומות נפתחות כשראשו החליק לתוכן ולאחר מכן הרגיש אותן נסגרות על צווארו חסר האונים.
הוא פחד לפתוח את עיניו ולגלות את עצמו בתוך ביטנו של היצור הנורא אשר בלע אותו בעודו בחיים.
הוא הרגיש איך לפתע משהו אוחז בראשו ומושך אותו פנימה יותר ויותר כשהמלתעות מחליקות במגע שמנוני על כל גופו עד אשר בלעו את כולו.
הוא הרגיש שתי צבתות אדירות אשר אחזו בו, לא נותנות לו לזוז ולאחר מכן הרגיש על גופו משב של אוויר וחבטה על ישבנו אשר גרמה לו לפתוח את עיניו בבהלה ולצרוח במלוא גרונו את כאבו ותסכולו מהמוות הנורא המצפה לו בבטנו של היצור שבלע אותו.
כשפקח את עיניו גילה להפתעתו אור גדול אל מול פניו ופנים מחייכות אל מולו.
"ברוך הבא אל העולם", שמע את היצור המחייך אל מולו אומר לו, "הכר נא את אמך", המשיך היצור להגיד כשהניח אותו על הבטן של יצור אחר ששכב במיטה גדולה.
הוא הסתכל על היצור הגדול שחיבק אותו אליו בחום, נותן לו הרגשה וריח מוכרים שהזכירו לו את הבועה שלו, את הבית שלו...